בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי בָּעֶרֶב נִפְתָח לְפָנַי הַחוֹף הַבַּלְטִי
שָׁמַיִם כְּבֵדִים
צֶבַע הַמַּיִם חוּם
וְרַק בָּאֹפֶק, הַרְחֵק, כָּחֹל מֻכָּר שֶׁל יָם
וַאֲנָשִׁים הוֹלְכִים אֶל הָאֹפֶק
מְבוֹסְסִים בַּבֹּץ

(מתוך " לא נרדמת בכל האור הזה" - פואמה אסטונית)

את היית מאושרת הוא כינוס נרחב ומפעים של פואמות שברובן ראו אור בספרים קודמים של המחברת, אך כעת, יחד, חלקן בגירסה מעודכנת, הן זוכות למקומן המלא והאמיתי בשירתה של דורית ויסמן, כביטוי מזוקק ומרשים של ההיבט המשולח והחופשי שבכתיבתה.
הפואמות משקפות שני צדדים ביוגרפיים, נבדלים ודומים כאחד בשירתה של ויסמן. הצד האישי, המשפחתי, הביוגרפי שבמסגרתו היא מנהלת מעין יומן מתמשך וחשוף של חייה היומיומיים. ולצידו, שירי המסעות, שגם הם אישיים וביוגרפיים מאד, אך מתרחשים בטריטוריות זרות, שעצם זרותן מאפשרת למשוררת להביט אחרת בסובב אותה, בעצמה ובאהוביה.
ניכר כי הכתיבה במסורת השיר הארוך מאפשרת לויסמן חופש בלתי מוגבל שמשתלב היטב עם הדרך שבה היא רואה את העולם כמערכת תוססת של תמונות, תחושות וחוויות שהגודש שלהן מתפרץ ותובע להן מקום.
את היית מאושרת מהווה למעשה אוטוביוגרפיה מסעירה בשירים ארוכים ומעניק הזדמנות למפגש מחודש עם משוררת ותיקה שקולה הייחודי הופך צלול יותר ויותר. זוהי הזמנה למפגש שהוא אינטימי מאד וחובק עולם בו זמנית.

ליאור שטרנברג