צילום ושירה "ספרו של נינו הרמן ""הר הרוח"" הוא ספר אמן המשלב בין שתי אמנויות: כתיבה וצילום, לכדי יצירה אחת שלמה. נינו הוא קודם כל צלם. הייתה לו קריירה מרהיבה כצלם עיתונות, וממנה המשיך אל הצילום האמנותי בהצלחה רבה.

תצלומי הטבע בהר הרוח הם פן נוסף ביצירתו, פן נפשי שבו הוא שב אל זירת הכאב הגדול של חייו, מקום שמסמל אובדן ושאלה, ולצד זה, מקום שהוא גם הדרך הביתה במובן הקונקרטי ביותר. הר הרוח הוא בדרך לנטף, היישוב שנינו שותף בהקמתו.

הכתיבה הגיעה בשלב מאוחר יותר בחייו. אחרי מות בנו יאיר, היא הייתה נחוצה לו ככלי ביטוי נוסף. השירים בספר הם דלת פנימה - אל התהליך העמוק של עיבוד האבל, שאולי תמונות בלבד אינן יכולות לו.

נינו הרמן הוא אדם מאמין במובן הרוחני. השירה שלו מבטאת זאת היטב, ולאורה אפשר לראות את עיני הרוח גם בתצלומיו.

הספר 'הר הרוח' נוגע בעומק הכאב, אך אינו ספר שכול. הוא גם ספר הלל לחיים ולטבע.
זו דרכו של נינו להתמיר את הכאב ליופי.
הדס גלעד

הצילומים מתפרצים אל תוך הטקסט ומסעירים אותו. המלים מרגיעות במבנה שלהן, מרככות, אך גם הן חודרות, בדרכן, אל לבנו.

לכל אורך הקריאה אינני מצליחה להחליט מה חזק יותר בספר: הצילומים או השירים. סכום השלם גדול מסכום חלקיו. הצילומים תומכים במילים. המילים תומכות בצילומים. ושני המדיומים האלו מתגברים זה את זה, מעצימים את השלם.

זהו ספר שיהדהד בכם זמן רב אחרי שתסיימו לקרוא אותו. העדינות שבו בעלת כוח ועוצמה, העוצמה שבו – עדינה.
דורית ויסמן