נינו חנניה הרמן, יליד 1952, ממקימי היישוב "נטף" בהרי ירושלים.
נשוי לתחיה, אב לאיתן יאיר ודניאל. סב לשירה ואלון.


נולדתי בתל אביב ובגיל שנתיים חליתי בפוליו.
מהורי לורה וגבי ומאחותי יהודית קיבלתי אהבה ותמיכה ,וגם אני לא עשיתי ענין מהמגבלה.
במרוצת השנים מתברר לי שהלימוד הכי חזק בחיים לי שאין משהו שמגביל לחופש, אלה רק אחיזה בתפישות, באמונות, בדעות שמגבילות אותי. בחיים כמו בצילום אני מאמין שאנחנו בוראי המציאות.

התחלתי לצלם בגיל 17 וכשכל חברי וחברותי התגייסו ,הייתי כבר צלם עיתונאי עצמאי והתלוויתי אליהם כמתעד בצניחה בנח"ל. לאחר מכן התקבלתי להיות צלם במעריב ובהמשך הוזמנתי להצטרף לצלם בלשכת העיתונות הממשלתית במשרד ראש הממשלה.
כצלם זכיתי ללוות את ראשי הממשלה בגין, שמיר ופרס בעבודתם ובמסעות השלום בארץ ובעולם.

את הקריירה רבת השנים סיימתי כעורך צילום בדסק החדשות של מעריב עד שפרשתי ב1998. לאחר מכן התחלתי תהליך של עבודה פנימית רבת שנים שבהם הפניתי את העדשות ללב.

חזרתי לצלם ברחובות עיר הולדתי ב2009 כצלם רחוב ואני ממשיך לקיים דיאלוג מתמשך עם מצולמים - הן ברשתות והן בבלוג הצילומים שלי ששמו "נינו הרמן - מרחבי הלב".
לאורך השנים הצגתי תערוכות יחיד רבות והשתתפתי בעשרות תערוכות קבוצתיות והרצאות ברחבי הארץ ובעולם.

בספר "הר הרוח" אני מציג פאן אינטימי של חיי ויצירתי - בצילומים ובשירים שצילמתי וכתבתי בשנים האחרונות.